| מספר |
שם |
ציון |
ביצוע המטלה |
תגובה |
|
|
ארנה בר
|
|
מטלה 6- מודעות מחשבות
מטלה 1
- ישבתי בנוחות ורשמתי כ 4 מחשבות שעלו במוחי , להן הייתי מודעת.
- המחשבות עלו בשל רעשי רקע שהעלו בי צרכים ורצונות. וחלק עלו בי כתמונות.
- אכן המחשבות "עלו " אחת על השניה. לדוגמה: היו בבית רעשי רקע שגרמו לי לחשוב כי עלי לארגן את המטבח ולתלות כביסה. ותוך כדי המחשבות הללו ,עלתה בי מחשבה על ביתי שאינה גרה בבית וחשבתי שלא שוחחתי עימה היום.
- בתחילת התרגיל הייתי ממוקדת בנשימות והיתה לי הרגשה כאליו מוחי "ריק ממחשבות". רק לאחר קריאת המשימה הבנתי שזאת היתה מחשבה שלי , כשחשבתי שאין לי מחשבות , ולא כפי שהגדרתי "הרגשה" J
מטלה 2
- ברור ששמתי לב למוח המדבר. הוא היה צמוד ומאוד תובעני. גם אם רציתי לעשות משהו אחרת הוא הזכיר לי שאני לא מדייקת.
- בתחילת התרגיל ניסיתי לשתף פעולה ,אח"כ זה הצחיק אותי,-הרצינות שלו. לבסוף זה אפילו הכעיס.
- אכן בסוף זה הרגיז והיה מעיק וגרם לי להרגיש קצרת רוח ורצון לסיים את התרגיל.
- שאיש המחשבות שיושב לנו במוח יכול להיות מאוד טורדני ותובעני. כשזה קורה , אנחנו יכולים לצאת מאיזון, ואפילו להתפרץ. לכן חשוב שתהיה לנו המודעות לכניסת מחשבות למוחינו ויכולת להזיז אתן בצורה מודעת. בדרך זו תהיה לנו היכולת לשלוט גם ברגשות שלנו.
|
כפי שתיארת יפה, בראשנו
שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים שאנו
מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם עז של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראפשר לראות זאת בתרגיל ספירת מחשבות. מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים.
התרגולים טובים וכך גם ההסברים – יפה מאד!
|
|
|
חני קליינמן
|
|
1. למיטב ידעתי רשמתי את כל המחשבות. רשמתי 30 מחשבות.
2. המחשבות הופיעו בעיקר במילים.
3. כאשר כתבתי את המחשבות קפצו לי עליהם מחשבות לדוג' חשבתי למה המנתי
אורחים לשבת ואז חשבתי האם אני עושה זאת כדי לרצות? ולמה אני גורמת לעצמי לעבוד
קשה כ"כ.
דוג' נוספת חשבתי על כך שכואב לי הצוואר
ואז קפצו מחשבות האם לקבוע תור לרופא אולי יעבור מעצמו אולי אני מזניחה או שנכון
להתעלם מהכאב.
4. כאשר לא חשבתי לא הרגשתי שזו גם מחשבה.
מטלה 2
1. בהחט שמתי לב ל"}מוח המדבר" לא היה ניתן להתעלם ממנו. שמתי
לב אליו לאורך כל התרגיל.
2. התחושה בעת הלחישות היתה מאוד
לא נעימה.
3. הדיבור המתמיד הרגיז אותי מאוד תחושת הביקורת היתה מוגזמת ושמחתי מאוד
מהידיעה שמדובר בתרגיל ואני צריכה לסבול את זה רק חמש דקות.
4. תרגיל זה אפשר לי להוציא את השיפוטיות העצמית מהמחשבות על עצמי. כאשר
ההערות/ביקורת ניתנה ע"י אדם אחר הרגיש לי שזה לא לגיטימי ומוגזם.ף ולמעשה
אני מתנהלת באופן זה על בסיס קבוע מבלי לשים לב.
|
אכן, בראשנו
שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים שאנו
מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות.
חשוב מאד לזכור כי בגישת מיינדפולנס אנו לא 'בורחים' או
מסיחים את הדעת מהמחשבות. הכוונה היא להתבונן במחשבות גם אם הן לא נעימות לנו
וללמוד לא להיאחז בתוכן שהן 'מספרות' לנו, ולא להדוף אותן - אלא לראותן ולתת להן לעבור
הלאה כשהן לא מיטיבות אתנו. כאשר אנו מתנגדים למחשבות או בורחים (נמנעים) מהן, אנו
מגבירים בכך את מנגנון הסבל. מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים.
התרגולים טובים וכך גם ההסברים – יפה!
|
|
|
טומי עגבניה
|
|
יריאיאיא |
wedfghjkl |
|
|
יפעת בלו
|
|
מטלה 1 - תרגיל
"רשימת מחשבות ברגע נתון"
זה היה עבורי תרגיל מעניין, כיוון שהמיקוד היה על מחשבותיי, בכל
יום מנגנון המחשבות נמצאות בתודעתי כמו טייס אוטומטי ולפתע יש השהייה, נוצרת
התבוננות וחוויה אחרת. השתדלתי להשתמש בנשימה והיא היתה עבורי מעין עוגן. השתדלתי לאפשר לזרם של מחשבות לעלות, אך לעיתים
התנגדתי ובמקביל עלו לי עוד מחשבות.....לא היה מצב שאני נטולת מחשבות.
1. האם הספקת לרשום את כל המחשבות?
במהלך התרגול הופיעו מספר מחשבות, הצלחתי לרשום את חלקן.
הצלחתי לרשום כשבע מחשבות.
2. האם המחשבות הופיעו במילים? בתמונות?
אולי גם תמונות וגם מילים?
המחשבות הופיעו במילים כמו דיבור פנימי אל עצמי. לדוגמא: משהו
שמטריד אותי, או מטלה שצריך לעשות. התמונות עלו לי, כאשר בצעתי את התרגיל בעזרת
שימוש בעננים, הצלחתי לראות את נושא המחשבה ובמקביל ראיתי עננים בודדים מרחפים. הם
היו בנפרד והיתה מעין תנועה משותפת של מחשבות ועננים.
3. בעת כתיבת המחשבות בשאלה 1, האם קרה שמחשבות
אחרות, מחשבות על המחשבות שחשבת, "קפצו לראשך"? הבא דוגמאות.
אכן קרה לי שמחשבות קפצו לראשי. קרה לי שכאשר חשבתי על משהו אישי
שמטריד אותי מאוד, קפצה מחשבה על אופן ביצוע התרגיל, האם בצעתי אותו כהלכה והמיקוד
סביב השימוש בנשימה, איכותה הכנסת והוצאת חמצן.
4. האם כאשר עצרת לרגע ועלתה המחשבה "אני לא חושב על שום
דבר", הבנת שגם זו מחשבה?
במהלך התרגיל לא עלתה לי המחשבה שאני לא חושבת על שום דבר, אך אם
חושבים על זה בהחלט זו מחשבה.
מטלה 2:
תרגיל: "קח את המוח
( mind ) שלך לטיול", תרגול עם שותף –
בצעתי את התרגיל עם חברה.
1. האם שמת לב ל"מוח המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים?
כן, שמתי לב באופן חלקי, ל"מוח מדבר" בעיקר ברגעים
השיפוטיים בטונים פחות נעימים, בשאלות "מדוע את עושה את זה"?, מה יש לך
לעשות שם.....?בהנחיות של הליכה לא היתה בעיה, אך שהופיע קול שיפוטי / בקורתי הוא
הפעיל אצלי מחשבה "מה רוצים ממני...." ועלתה בי תחושת התנגדות.
2. כיצד הרגשת כאשר השותף לחש הערות באזנך?
הרגשתי חוסר נוחות, אי נעימות, עלו מחשבות לגבי מהות התרגיל , הרגשתי
גם מעט מבוכה.
3. האם הרגיז אותך כל הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את
כל הביקורת הזו? האם רצית שישתוק כבר?
הרגשתי מעט שהתרגיל מעיק עליי, זה לא היה מבהיל מבחינתי אולי מטריד.
הרגשתי שבגלל העובדה שזה תרגיל אז היתה תחושה של מעין משחק ולא סיטואציה אמיתית,
לכן לא התעורר כעס או בהלה.
4. מה למדת מתרגיל זה?
למדתי שמחשבות הן חלק בלתי נפרד ממני, הן תמיד נמצאות, קיימות,
באות והולכות. יש קול פנימי שמלווה אותי לפעמים הוא סמוי ולעיתים הוא גלוי במיוחד,
כאשר יש מחשבות שיפוטיות. כל המחשבות נוצרות כתוצאה מההתנסויות שלי בהווה ובעבר.
יש בידיי בחירה באיזו מחשבה להתמקד והבחירה ליצור מחשבות חדשות. פעמים רבות לנוכח
התקופה התנסיתי בניהול המחשבות שלי, השתמשתי בכתיבה וגם בדיבור פנימי אל עצמי. זה סייע לי ברגעי משבר. חשוב להיות מודע למחשבה
ולא להתנגד לה ולקבל אותה ולשהות בתחושה, שעולה גם אם היא לא נעימה. הנשימה סייעה לי להגביר את
הקשב לקול הפנימי וסייעה לי בהגברת המודעות לזרם / לזרמי המחשבות.
|
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם עז של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. תהליך ההכרה וההתיידדות עם
תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי
המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד. נכון מאד - הפניית הקשב לנשימה היא דרך מצוינת לחזור לרגע הנוכחי, לשים לב לזרם המחשבות.
מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים.
התרגולים מצוינים וכך גם ההסברים – יפה מאד!
|
|
|
ליפז זמיר
|
|
מטלה 1
תרגיל "רשימת
מחשבות ברגע נתון"
פנה לך זמן ושב בנוחיות
במקום שקט. הפנה את תשומת לבך למחשבות. נסה לרשום את המחשבות העוברות במוחך ברגע
זה. קח מספר דקות ורשום כמה שיותר מחשבות בזמן התהוותן.
1. האם הספקת לרשום את
כל המחשבות? כמה מחשבות הצלחתך לרשום?
2. האם המחשבות הופיעו
במילים? בתמונות? אולי גם תמונות וגם מילים?
3. בעת כתיבת המחשבות
בשאלה 1, האם קרה שמחשבות אחרות, מחשבות על המחשבות שחשבת, "קפצו
לראשך"? הבא דוגמאות.
4. האם כאשר עצרת לרגע
ועלתה המחשבה "אני לא חושב על שום דבר", הבנת שגם זו מחשבה?
תשובות:
1.
המון. הרבה יותר מדי. שכבר קשה לי לספור. כ-56
מחשבות מורכבות.
2.
המחשבות הופיעו במילים, חלקן בתמונות. חלקן גם
וגם.
3.
מחשבות על מחשבות שעלו הן שהמחשבות שלי חוזרות
על עצמן ואיזה קטע שכבר חשבתי את המחשבה הזו ואני מתזכרת את עצמי משום מה לחשוב
אותה שוב. חזרתיות של אותן מחשבות, מספר פעמים במספר דקות. למשל במחשבות על משימות
שעליי לעשות. מחשבה נוספת שעלתה לי לראש על המחשבות שלי היא שהמחשבות שלי מאוד
קופצות מנושא לנושא. בכל רגע יש קפיצה לנושא אחר. מצב רוח עולה ויורד. מתחילה
נושא, לא מסיימת אותו, חוזרת אליו לאחר מכן. מאוד משעשע במבט מהצד, אך מתיש
ומבלבל.
4.
לא עלתה לי המחשבה שאני לא חושבת על שום דבר כי
בזמן שהקצבתי לעצמי לפנות זמן למחשבות הן לא הפסיקו לזרום בלי הפסקה. מטלה 2:
תרגיל: "קח את
המוח ( mind ) שלך
לטיול"
בחר שותף שיעזור לכם
בתרגיל זה.
הסתובב בביתך כאשר
השותף הולך לידך. בקש ממנו ללחוש באזנך משפטים של שיפוט, ביקורת, חוסר שביעות
רצון, שאלות חוזרות על עצמן וכד'. למשל: "לאן אתה הולך? מה יש לך לחפש שם?
שוב אתה מבצע את התרגיל לא כפי שצריך? שוב לא הבנת את התרגיל הפשוט הזה? למה אתה
הולך לחדר הזה?..." לאחר חמש דקות החליפו את התפקידים וכעת
אתה תלחש באזנו של השותף כל מיני הערות ושיפוטים.
לאחר התרגיל, ענה על
השאלות הבאות:
1. האם שמת לב
ל"מוח המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים?
2. כיצד הרגשת כאשר
השותף לחש הערות באזנך?
3. האם הרגיז אותך כל
הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את כל הביקורת הזו? האם רצית שישתוק כבר?
4. מה למדת מתרגיל זה?
תשובות:
1. שמתי לב למוח המדבר שהלך לצידי. בכל רגע שהיא דיברה שמתי לב
2. האמת היא שזה הצחיק אותי מאוד. מעין קול שמבקר את מה שאני עושה ויש לו
דעה על ההתנהגות שלי.
3. הקול שהלך לצידי לא דיבר הרבה, בכל שינוי של פעולה שלי הוא בחר לצוץ
ולהביא דעה וביקורת. הקול לא הרגיז ולא הבהיל, ולמען האמת לא הפריע לי. למעשה, כשהייתי מודעת לקול הזה הפכתי סקרנית לדעת מה הוא יגיד עכשיו.
4. למדתי מהתרגיל כי יש לנו במחשבותינו קולות מורידים שצצים לעיתים
קרובות, והשאלה היא כיצד אנו מתייחסים לקולות אלה. מתי אנו נותנים להם מקום, באיזה
אופן וכיצד קולות אלה משפיעים עלינו. אם אני מתייחסת לקולות אלה כעל חלק מהמציאות
הם עלולים להיות מאוד לא נעימים, אך היות ושמתי לב שזהו קול חיצוני המחשבה הייתה
שזהו קול שמנותק ממני, בעל דעה וזה הפך עבורי למשעשע יותר מאשר לא נעים וביקורתי. כתוצאה
מכך, אני לומדת מתרגיל זה להתבונן על קולות ביקורתיים במחשבותיי כעל קולות
חיצוניים שאינם חלק ממני, וכפי שבתרגיל זה, לקחתי זאת באופן משעשע, כך גם במציאות
אעשה זאת. כאשר אשמע בראשי קול ביקורתי או שיפוטי, אזכור שזוהי מחשבה מורידה שאינה
חלק ממני.
|
אכן, בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים את "מפל המים" – זרם עז של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. תהליך ההכרה וההתיידדות עם תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד. נכון מאד! כפי שכתבת - מתרגיל "קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין "רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם נכונים. התרגולים טובים מאד וכך גם ההסברים – יפה מאד!
|
|
|
מירב כהן
|
|
מטלה 1
תרגיל "רשימת מחשבות ברגע נתון"
1. האם הספקת לרשום את כל המחשבות? כמה מחשבות הצלחתך לרשום? לא הצלחתי לרשום את כל המחשבות, רשמתי רק 12 מחשבות. קצב הופעת המחשבות מהיר יותר מקצב הכתיבה. תוך כדי הכתיבה עלו מחשבות נוספות. בנוסף, לעיתים תשומת הלב שלי נדדה לרעשי רקע, כמו רעש המכוניות מבחוץ, אירגון הכלים ודיבורי הילדים. וגם תוך כדי שימת הלב שלי לרעשים עלו בי מחשבות, כגון: מתי להעיר את יתר הילדים... 2. האם המחשבות הופיעו במילים? בתמונות? אולי גם תמונות וגם מילים? רוב המחשבות הופיעו כמילים, היו מחשבות שלצידן ראיתן תמונות מוחשיות. 3. בעת כתיבת המחשבות בשאלה 1, האם קרה שמחשבות אחרות, מחשבות על המחשבות שחשבת, "קפצו לראשך"? הבא דוגמאות. בהחלט כן, ברגע שכתבתי מחשבה מסויימת, קפצו לראשי עוד מחשבות/שאלות/תהיות/רגשות.
לדוגמא, כאשר כתבתי את המחשבה על המבחן שיש לי בקרוב , חשבתי מתי יהיה לי זמן ללמוד, איך אני אתכנן את הזמן, יש לי גם עבודות לבדוק.
כאשר חשבתי על המפגש עם עורכת הדין בנוגע למכירת הדירה, חשבתי על כל מיני הערות שחשוב לי לומר לה בנוגע לחוזה המכירה, לסעיפים מסויימים בו: מה תאריך הפינוי שיטיב איתנו, איזה מחיר שכירות כדאי להציע... 4. האם כאשר עצרת לרגע ועלתה המחשבה "אני לא חושב על שום דבר", הבנת שגם זו מחשבה? היו פעמים שחלף במוחי המשפט: "רגע, אין לי מחשבה כרגע, הייתכן?" באותו הרגע לא הבנתי שזו גם מחשבה, אבל כאשר אני עונה על השאלה הזו אני מבינה שגם זה סוג של מחשבה. מטלה 2:
תרגיל: "קח את המוח ( mind ) שלך לטיול" 1. האם שמת לב ל"מוח המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים? בודאי ששמתי לב ל"מוח המדבר", למילים היוצאות מפיו ואפילו לצעדיו . 2. כיצד הרגשת כאשר השותף לחש הערות באזנך? הרגשתי חוסר נעימות, תיסכול ואפילו חוסר אונים . הביקורת והשיפוטיות היו לא נעימים, הרגשתי שמי שמעיר לי מזלזל בי , אפילו הרגשתי מחנק, כאילו מי שהולך אחריי ומדבר נושם בעורפי ולא משאיר לי אויר. 3. האם הרגיז אותך כל הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את כל הביקורת הזו? האם רצית שישתוק כבר? רציתי שישתוק כבר ויניח לי. 4. מה למדת מתרגיל זה? הערות שיפוטיות ומתן ביקורת בינינו לבין עצמנו ולבין הסובבים אותנו לא באמת עוזרות לנו ומקדמות אותנו, וכדאי לנו מאוד להשתחרר מהן, או לפחות לווסת אותן.
נראה כאילו ההערות השיפוטיות והביקורתיות רוצות להגן עלינו או לתת לנו מענה , אך הן עושות בדיוק את ההיפך, הן מפריעות ליכולת שלנו להתבונן בעצמנו, במחשבות וברגשות שלנו. |
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם עז של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. תהליך ההכרה וההתיידדות עם
תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי
המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד.
מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים.
התרגולים טובים מאד וכך גם ההסברים – יפה מאד!
|
|
|
מלכה ארז
|
|
מטלה 6
תרגיל "רשימת מחשבות
ברגע נתון"
פנה לך זמן ושב בנוחיות
במקום שקט. הפנה את תשומת לבך למחשבות. נסה לרשום את המחשבות העוברות במוחך ברגע
זה. קח מספר דקות ורשום כמה שיותר מחשבות בזמן התהוותן.
1. האם הספקת לרשום את כל
המחשבות? כמה מחשבות הצלחתך לרשום?
2. האם המחשבות הופיעו
במילים? בתמונות? אולי גם תמונות וגם מילים?
3. בעת כתיבת המחשבות
בשאלה 1, האם קרה שמחשבות אחרות, מחשבות על המחשבות שחשבת, "קפצו
לראשך"? הבא דוגמאות.
4. האם כאשר עצרת לרגע
ועלתה המחשבה "אני לא חושב על שום דבר", הבנת שגם זו מחשבה?
1-בהתחלה רצו לי מחשבות על
אילו מחשבות יצוצו ולאחר מכן שחררתי את המוח ועלו לי 2 נושאים גדולים אבל צללתי
לתוך מחשבות האלו.
2-המחשבות שלי מופיעות כמו
סצינות מתחלפות,כאלו אני ממש רואה מה שאני חושב(כמו בחלום)והסצינה קופצת מרגע
לרגע.
3-כן,כשאני כתבתי במחברת
פתאום שמתי לב לנושא האמיתי שבוער בי ולא במחשבה שעלתה לי.חשבתי על היומהולדת של
הבן שלי ועל איך נחגוג לו,ומי יגיע ואיך הוא יקבל את זה ואז שמתי לב שאני רק חושב
על איך הוא יקבל את האירוע.
4-כן,לגמרי.זה בדיוק כמו לא
לחשוב על פיל ורוד שפתאום אני מגלה שאני חושב על פיל ורוד. אז כשאין מחשבות בעצם
אני כן חשבתי על מה לחשוב.כלומר המוח היה עסוק.
מטלה 2:
תרגיל: "קח את המוח
( mind ) שלך לטיול"
בחר שותף שיעזור לכם
בתרגיל זה.
הסתובב בביתך כאשר השותף
הולך לידך. בקש ממנו ללחוש באזנך משפטים של שיפוט, ביקורת, חוסר שביעות רצון,
שאלות חוזרות על עצמן וכד'. למשל: "לאן אתה הולך? מה יש לך לחפש שם? שוב אתה
מבצע את התרגיל לא כפי שצריך? שוב לא הבנת את התרגיל הפשוט הזה? למה אתה הולך לחדר
הזה?..." לאחר חמש דקות החליפו את התפקידים וכעת
אתה תלחש באזנו של השותף כל מיני הערות ושיפוטים.
לאחר התרגיל, ענה על
השאלות הבאות:
1. האם שמת לב ל"מוח
המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים?
2. כיצד הרגשת כאשר השותף
לחש הערות באזנך?
3. האם הרגיז אותך כל
הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את כל הביקורת הזו? האם רצית שישתוק כבר?
4. מה למדת מתרגיל זה?
1- זה תרגיל ממש מצחיק כי לגמרי הרגשתי את המוח
שמלווה אותי וחושב על הסיטואציה מהצד.כאילו תמיד שהיה משהו מוגזם מידי אז המוח ישר
קפץ(אולי באמת הוא מנצל הזדמנות ולבשר לי שחורות)
2-בהתחלה חשבתי על התרגיל ,ורציתי שיגמר ואחכ
המשפטים שלו היו אישיים מידי ולמרות שאני יודע שזה תרגיל היו לי רגעים שצחקתי על
זה.
3-כן,לחלוטין,בהתחלה זה היה קצת מוזר ולאחר מכן
בתחלתי לחשוב על המשימה שהוא קיבל ושהוא צריך לעזור לי,וכמה שאני אוהב אותו שהוא
מוכן לעשות למעני דברים שכאלה.
4-למדתי להסתכל מהצד על הדברים,למרות שהדברים
אישיים שלי ושאני יכול להשתפר עוד בחרתי לא להפגע או להרגיש לא יוצלח בחלק מהרגעים
ולהתבונן מהצד על עצמי ובעיקר לא לשאולה מה הוא אמר אלה למה הוא אמר(מה האינטרס,מה
הרמז שלו,איפה הוא נפגע בזה שאני מזניח את עצמי וכו...)
|
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים. חשוב לזכור כי בגישת המיינדפולנס אנו לא בורחים או
מסיחים את הדעת מהמחשבות. הכוונה היא להתבונן במחשבות גם אם הן לא נעימות לנו
וללמוד לא להיאחז בתוכן שהן 'מספרות' לנו, ולא להדוף אותן - אלא לראותן ולתת להן לעבור
הלאה כשהן לא מיטיבות אתנו. כאשר אנו מתנגדים למחשבות או בורחים (נמנעים) מהן, אנו
מגבירים בכך את מנגנון הסבל.
התרגולים טובים וכך גם ההסברים.!
|
|
|
נועה ושדי
|
|
מטלה #6 – נועה ושדי
מטלה 1- תרגיל "רשימת מחשבות
ברגע נתון"
1.
האם הספקת לרשום את כל המחשבות? כמה מחשבות הצלחתך לרשום?
הספקתי לרשום רק 10 מחשבות, לתחושתי היו אף יותר.
2.
האם המחשבות הופיעו במילים? בתמונות? אולי גם תמונות וגם מילים?
אני אדם מאוד ויזואלי וגם עצמתי
עיניים לטובת התרגיל, רוב המחשבות הגיעו יחד עם תמונות די ברורות.
3.
בעת כתיבת המחשבות בשאלה 1, האם קרה שמחשבות אחרות, מחשבות על
המחשבות שחשבת, "קפצו לראשך"? הבא דוגמאות.
כן, זה קורה לי לא מעט.. למשל
חשבתי על הבן שלי שנמצא אצל סבתו ואז עלו עוד מחשבות כמו מה הוא יאכל, האם אני צריכה להביא לה
בגדים בשבילו, מקווה שהוא בטוב, שכחתי להביא לה בקבוק בשבילו..
4. האם כאשר עצרת לרגע ועלתה
המחשבה "אני לא חושב על שום דבר", הבנת שגם זו מחשבה?
היום אחרי קורס אימון ותרגול מיינדפולנס
אני מצליחה להבין את זה לשמחתי ואף להכיר במחשבה הזאת, לפני כן לא הסתכלתי על זה
מאותה נקודת מבט.
מטלה 2:
תרגיל: "קח את המוח
( mind ) שלך לטיול"
לאחר התרגיל, עני על השאלות
הבאות:
1.
האם שמת לב ל"מוח המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים?
כן, אבל לסירוגין. ניסיתי לשים את
הקשב שלי בפעולת ההליכה(כפי שלמדתי בקורס) ולעיתים הקול החלש הצליח לחדור למוחי,
אני חושבת שזה קרה ברגעים שבהם המחשבות שלי נדדו בעקבות ההערות שנאמרו ויצאו מהקשב
שניסיתי להפנות להליכה.
2.
כיצד הרגשת כאשר השותף לחש הערות באזנך?
הרגשתי לא הכי נעים, גם בגלל
המילים שנאמרו וגם בגלל הריכוז שהופר.
3.
האם הרגיז אותך כל הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את כל
הביקורת הזו? האם רצית שישתוק כבר?
זה היה מטריד, אבל לא כעסתי. ניסיתי
להכיל את המילים שנאמרו ולאפשר להן לנוע לצידי, אך היה שלב שבהחלט רציתי שהוא כבר
יפסיק לדבר.
4. מה למדת מתרגיל זה?
למדתי שלעיתים המוח מזין אותנו במחשבות פחות חיוביות
ועלינו לדעת להכיל אותן, להתבונן בהן מבלי שיפוטיות ולהבין שאלו רק מחשבות וכמו
שהן מגיעות, כך הן גם חולפות.
להחזיר
את תשומת הלב שלי לנשימה או לפעולת ההליכה במקרה הזה ולהבין שההבנה הזאת נחוצה כל
כך על מנת שאוכל להמשיך ולהרחיב את המודעות שלי. ולא פחות חשוב למדתי שאני צריכה להמשיך לתרגל. |
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים.. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים. בגישת המיינדפולנס ההנחיה בנוגע למחשבות היא : " לא
להיאחז בתוכן של המחשבה. לדעת שהיא שמה ולתת לה לעבור הלאה". כלומר, אנו לא
מתעמקים בתוכן של הביקורת המופנית כלפינו או אל מול מחשבות ביקורתיות שאנו
מייצרים. אנו נותנים למחשבות אלה לעבור הלאה , כמו עננים בשמים, כמו נחל הזורם
הלאה. מאד יפה שהצלחת בכך. זו מיומנות חשובה מאד. כמובן, שכאשר אנו מייצרים
מחשבות שטובות עבורנו, נרצה מאד לשים לב אליהן/ להיאחז בהן. תשובתך טובה ומדוייקת - יפה מאד!
|
|
|
נורית עדני-הכהן
|
|
מיכל יקרה! מקווה ששלומך ושלום יקירייך בטוב ואתם נהנים ומבלים בחג! אנחנו ב"ה בסדר ומשתדלים לצאת ולבלות עם הבנות אחרי תקופה כ"כ מאתגרת. להלן תשובתי למטלה מס' 6:
מטלה 1
1. לא הספקתי לרשום את כל המחשבות כיוון שהמהירות שבהן קפצה לי מחשבה אחר
מחשבה גרמה לי לשכוח את חלקן .
2. המחשבות הופיעו בעיקר במילים
אבל לעיתים הם הופיעו גם בתמונות כאשר שקעתי יותר בהן .
3. בתחילה היה נדמה שהמחשבות באות להן באיטיות אך ככל שהזמן עבר מחשבה
רדפה מחשבה ורובן קפצו לראשי אחת על השניה . בכל מקרה לא עברה לי יותר ממחשבה אחת
בכל פעם אבל הקצב היה מסחרר. בד"כ מחשבה רדפה מחשבה עם קשר לקודמת .
דוגמא: איזה כיף להתרווח כאן על הספה ולנוח מעט מהשבוע
המעייף שעברתי חייבת את זה לעצמי... אני נחה ולא בדקתי אם הקטנה שירדה לשחק עם
השכנות לקחה קפוצ'ון כיוון שקריר מעט היום, אולי קר לה והיא מתעצלת לעלות לקחת
קפוצ'ון, צריכה גם להכין לבנות ארוחת ערב ומחר אנחנו מתארחים אצל גיסתי והתחלקנו
בהכנת הארוחות לחג שני של פסח ואני מוכרחה להתחיל להעמיד סירים...
אני אכין עוף צלוי עם בטטה ותפוחי אדמה
וצלי כתף אפוי ,עוד מעט נגמרים לי התפוחי אדמה ואני צריכה לבדוק שיש לי את כל
המצרכים להכנת התבשילים אחרת אצטרך עוד היום לגשת לסופר ולקנות את החוסרים...
4. זה קרה לי בעיקר בהתחלה כשרק התיישבתי על הספה לעשות את התרגיל הזה.
בתחילה היה לי מוזר וחשבתי לעצמי שאני בעצם לא חושבת על שום דבר ואז עלה בדעתי
שבעצם אני חושבת על כך שאני לא חושבת על שום דבר וזה בעצם גם מחשבה ומכאן דברים
החלו להסתעף.
מטלה 2
1. ברגעים הראשונים שמתי לב עד שזה הפך לסתם רעשי רקע ופתאום התנערתי
מהמחשבות אולי בגלל שינוי בטון שלו ושוב שמעתי אותו ואז שוב הם הפכו לרעשי רקע
וחוזר חלילה .
2. המילים שלו בשלבים שבעצם כן שמעתי אותו גרמו לי לכיוון המחשבות כלומר
אם הוא דיבר על ההליכה שלי חשבתי עליה ואם הוא דיבר על התרגיל שיחזרתי לאחור את מה
שלמדתי בו . בעצם המילים שלו ברגעים שהקשבתי להם היו מעין מילים מנחות למחשבות שלי
עד ששקעתי בהן ואז כבר מחשבה רדפה מחשבה .
3. ברוב הזמן זה לא הפריע לי כיוון שבראשי ידעתי שזה בעצם התרגיל ולכן,
עד כמעט סוף הזמן שהקצבתי, בעצם הייתי און אנד אוף כאשר אני מקשיבה חושבת על מה
שנאמר שוקעת במחשבות שלי ולא מקשיבה . עד שבאיזשהו שלב הזמזום של הביקורת הזו ברקע
נהיה מעצבן .
(בעיקר כאשר שמתי לב שהוא מתחיל ליהנות מזה (.
4. למדתי שכאשר אני שומעת ביקורת ברצף אני נוטה להתכנס במחשבות שלי ובסוף
זה ישמע לי כזימזום מעצבן .
מה גם שאח"כ עשיתי ניסוי משל עצמי
וביקשתי מבעלי שיחמיא לי במשך 5 דקות (הייתי חייבת איזון ) וכאן דווקא הייתי מאוד
קשובה לכל מילה ובעיקר חשבתי על מה שהוא אומר ולא שקעתי יותר מדי במחשבות משל עצמי
.
|
התרגולים
טובים וכך גם ההסברים – יפה מאד! אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם עז של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. תהליך ההכרה וההתיידדות עם
תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי
המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד. תיארת בתרגול 2 כי הדיבור הביקורתי של בעלך בתרגול הפך למעין זימזום רקע. חשוב לי להסביר כי זוהי ההנחיה של : " לא להיאחז בתוכן של המחשבה. לדעת שהיא שמה ולתת לה לעבור הלאה". כלומר, אנו לא מתעמקים בתוכן של הביקורת המופנית כלפינו או אל מול מחשבות ביקורתיות שאנו מייצרים. אנו נותנים למחשבות אלה לעבור הלאה , כמו עננים בשמים, כמו נחל הזורם הלאה. מאד יפה שהצלחת בכך. זו מיומנות חשובה מאד. כמובן, שכאשר אנו מיייצרים מחשבות שטובות עבורנו, נרצה מאד לשים לב אליהן.נורית יקרה, שמחתי לקרוא שמתאפשרת סוף סוף קצת שגרה של חג, ואת נהנית עם הבנות ומהחופשה. שיהיה באמת חג שמח! אנחנו טסנו להיות בחג עם המשפחה של הבת שלנו בקוסטה ריקה, רחוק רחוק מהקורונה....אבל - לא פשוט לטוס בימים אלה.....חוזרת עוד שבוע וחצי. שיהיה לכולנו הרבה טוב! |
|
|
נרי רוה
|
|
מטלה
1
1.
כן, 13.
2.
מילים שמייד קיבלו תמונות.
3.
כן. לדוגמה חשבתי על המבחן שעוד מעט יגיע. ואז עלתה מחשבה נוספת שאולי אני לא מוכן
אליו. ואז עלתה עוד מחשבה שאני צריך לארגן את החומר.
4.
לא הבנתי. עכשיו מבין J
מטלה 2:
1.
כן. כל הזמן. הוא לא הפסיק ללחוש לי דברים באוזן.
2.
זה הציק לי ממש בהתחלה ולאט לאט פחות. אבל ממש הסב את תשומת ליבי.
3.
בעיקר רציתי שישתוק.
4.
ה"מח המדבר" הוא כמו המחשבות שמתרוצצות בראש ומעייפות אותי. אם אתן
לעצמי רגעים של שקט הם יספקו לי אנרגיה.
|
תהליך ההכרה וההתיידדות עם
תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי
המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד.
מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים. נרי, תשובתך מעט מצומצמת וחבל. אני בטוחה שאתה עושה עבודת תרגול טובה! הרפלקציה על התרגול בכתיבה מאד חשובה . בכך אנו מעמיקים את התרגול עצמו. |
|
|
עדי עמוס
|
|
עדי עמוס, ת"ז 200758019
מיינדפולנס - פרק 6
מטלה 1
- אני מתורגלת בכתיבת מחשבות, כיוון שיש לי הפרעת קשב ואני עורכת רשימות משימות ודברים שצריך לעשות, ולכן הצלחתי לרשום כל מה שעלה בראשי. במהלך חמש הדקות בהן ביצעתי את המטלה, רשמתי 28 מחשבות שעברו לי.
- המחשבות הופיעו גם במחשבות וגם בתמונות, מחשבה של מילים הזכירה תמונה שהזכירה מילים...
- כמובן, זוהי דרכן של המחשבות. למשל, חשבתי על הרצון להצליח במטלה, עברתי לחשוב על מטלות נוספות שעליי להגיש, על חבריי להשתלמות שאיתם עליי להגיש מטלה, על כך שעליי לפנות זמן כדי לעבוד איתם, על חוסר הזמן שלי, על כך שאני צריכה למצוא זמן לתלמידים פרטיים שממתינים לתשובה לגבי מועד שיעור...
- בדרך כלל כאשר אני מתחילה לחשוב, המחשבות שלי כמעט ולא פוסקות. עם זאת, כשישבתי להתחיל לעשות את המטלה, חשבתי שאין לי שום מחשבה ושעליי לחשוב על משהו לשם ביצוע המטלה, אך מהר מאוד שטף המחשבות התחיל.
מטלה 2:
1,2,3. כמובן ששמתי לב, בעיקר בהתחלה של התרגיל. אך הרגשות שעלו בי עוררו מחשבות לא נעימות כך שבאיזשהו שלב הייתי עסוקה בלכעוס ולרצות "להעיף" ממני את ה"מוח המדבר" שלצידי, שיניח לי וייתן לי להמשיך בהליכה בשקט. לא נבהלתי במיוחד מהביקורת, אולי מכיוון שאני נוטה לביקורתיות בעצמי פעמים רבות, אך לא אהבתי את העובדה שבזמן שאני מנסה להצליח בפעולה מסוימת, האמירות הללו ממשיכות להפריע ולהחזיר אותי אחורה לפעולות קודמות שעשיתי או ששואלות אותי מה אני מתכוונת לעשות, בזמן שכל מה שרציתי לעשות הוא רק להמשיך ללכת ולבצע את המטלה. בהחלט רציתי שישתוק J.
- למדתי מהתרגיל שהביקורת שאני מפנה לעצמי פעמים רבות על דברים שקרו בעבר, או המחשבות על דברים שאמורים לקרות, מפריעים לי להתרכז באמת בפעולות אותן אני מבצעת ולמעשה זהו הרעיון עליו אנו חוזרים בכל הקורס – להשתיק את ה"מוח המדבר", הפנימי, שמפריע לנו להיות באמת מודעים ונוכחים במשימות אותן אנו מבצעים בזמן אמת. לדעתי זה היה התרגיל המשמעותי והממחיש ביותר עד כה מהו מיינדפולנס ומדוע הוא חשוב.
|
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. תהליך ההכרה וההתיידדות עם
תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי
המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד. שמחתי לקרוא שאת יודעת לשים לב למחשבות - יפה מאד! נכון מאד - מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים.
התרגולים טובים וכך גם ההסברים – יפה מאד!
|
|
|
עינב מישון
|
|
מטלה 1:
1. האם הספקת לרשום את כל המחשבות? כמה מחשבות הצלחתך לרשום? 33 מחשבות,
הספקתי לרשום את רובן.
2. האם המחשבות הופיעו במילים? בתמונות? אולי גם תמונות וגם מילים? המחשבות
התחילו במילים ומדי פעם צצו תמונות שהובילו למילים רבות נוספות מתוך רגעים וזכרונות.
3. בעת כתיבת המחשבות בשאלה 1, האם קרה שמחשבות אחרות, מחשבות על המחשבות
שחשבת, "קפצו לראשך"? הבא דוגמאות. כן. בזמן שחשבתי על מחר מה אספיק
ואיך אשלב, נזכרתי שאחי הקטן צריך לקבל את התחבושות שלו לרגל והם עדיין לא הגיעו
והוא חוזר בשלישי לצבא.
4. האם כאשר עצרת לרגע ועלתה המחשבה "אני לא חושב על שום דבר", הבנת
שגם זו מחשבה? זה מצחיק כי המשפט הזה הוביל לעוד הרבה מחשבות.
מטלה 2:
1. האם שמת לב ל"מוח המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים? השתדלתי להתרכז
במה שחבר שלי אמר לי אך לעיתים נניח נזהרתי מהמדיח לא להתנגש בדלת שלו אז
"איבדתי" אותו לרגע אבל ניסיתי לחזור מהר מאוד לקולות, היה לא פשוט.
2. כיצד הרגשת כאשר השותף לחש הערות באזנך? הרגיש כהפרעה, כביקורת שלילית.
רציתי לענות לו ולא להקשיב לו.
3. האם הרגיז אותך כל הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את כל הביקורת
הזו? האם רצית שישתוק כבר? כן לגמרי, זה הפריע ולעיתים הרגיש ביקורתי ופחות חופשי.
4. מה למדת מתרגיל זה? משמעותן של מחשבות ורעשי רקע במקביל שמפריעות. קשה לקחת
את המוח לטיול בהנחייה של אדם אחר כאשר צפות בנו מחשבות רבות.
|
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם עז של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות.
מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים.. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים. התרגולים טובים וכך גם ההסברים – יפה מאד!
|
|
|
עמרי ליאב
|
|
1. האם הספקת לרשום את כל המחשבות? כמה מחשבות הצלחתך לרשום?
לא הספקתי לרשום את כולן, רשמתי 27 מחשבות
2.
האם
המחשבות הופיעו במילים? בתמונות? אולי גם תמונות וגם מילים?
חלקן הופיעו במלים, חלקן במשפטים, חלקן כהבזקים של תמונות ודמויות
ולאחריהן מלים.
3.
בעת
כתיבת המחשבות בשאלה 1, האם קרה שמחשבות אחרות, מחשבות על המחשבות שחשבת,
"קפצו לראשך"? הבא דוגמאות.
קרו מחשבות על מחשבות, למשל מחשבות על בת זוגתי ואז זיהוין
כשליליות ומחשבת תקוות שלא תראה את הדף שאני רושם. עוד מחשבות הסקתיות בנוגע לסוף
השבוע האחרון ומה בו שימח אותי.
4.
האם
כאשר עצרת לרגע ועלתה המחשבה "אני לא חושב על שום דבר", הבנת שגם זו
מחשבה?
לא עלתה בי מחשבה כזו.
מטלה 2:
תרגיל: "קח את המוח ( mind ) שלך לטיול"
בחר שותף שיעזור לכם בתרגיל זה.
הסתובב בביתך כאשר השותף הולך
לידך. בקש ממנו ללחוש באזנך משפטים של שיפוט, ביקורת, חוסר שביעות רצון, שאלות
חוזרות על עצמן וכד'. למשל: "לאן אתה הולך? מה יש לך לחפש שם? שוב אתה מבצע
את התרגיל לא כפי שצריך? שוב לא הבנת את התרגיל הפשוט הזה? למה אתה הולך לחדר
הזה?..." לאחר חמש דקות החליפו
את התפקידים וכעת אתה תלחש באזנו של השותף כל מיני הערות
ושיפוטים.
לאחר התרגיל, ענה על השאלות הבאות:
1.
האם
שמת לב ל"מוח המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים?
שמתי לב במיוחד להערות ביקורתיות שדקרו אותי כמו חצים, אני מאוד לא
אוהב הערות ביקורתיות במיוחד מאנשים שאני אוהב.
2.
כיצד
הרגשת כאשר השותף לחש הערות באזנך?
הרגשתי לא נעים וכי זה דוקר לי מחשבות ליבה שליליות על עצמי.
3.
האם
הרגיז אותך כל הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את כל הביקורת הזו? האם
רצית שישתוק כבר?
היה מרגיז ורציתי שיעצור.
4. מה למדת מתרגיל זה?
התחזקה
מחשבתי על כך שאני צריך לחמול. אינני יודע אם הדבר משקף כי עמוק בתוך מוחי גם אני
מכיל בתוכי מחשבות ביקורתיות ושיפוטיות על עצמי. דווקא איני תופס עצמי כאדם
ביקורתי ואני באמת מתקשה לבקר אחרים וגם בדף במטלה 1 לא עלו מחשבות ביקורת עצמית.
|
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. תהליך ההכרה וההתיידדות עם
תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי
המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד. מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים. עמרי, חשוב לי להתעכב על הדברים שכתבת בנושא השפעת דברי 'הביקורת היזומה' עליך במטלה שניה. ההנחיה בתרגולי במיינדפולנס היא לא להיאחז בתוכן של המחשבה.
לדעת שהיא שמה ולתת לה לעבור הלאה. כלומר, אנו לא מתעמקים בתוכן של הביקורת
המופנית כלפינו או אל מול מחשבות ביקורתיות שאנו מייצרים. אנו נותנים
למחשבות אלה לעבור הלאה , כמו עננים בשמים, כמו נחל הזורם הלאה. זו מיומנות חשובה מאד לחיים וחשוב לתרגל אותה.. כמובן, שכאשר אנו מייצרים מחשבות שטובות
עבורנו, נרצה מאד להיאחז בהן...
תשובתך טובה! |
|
|
צלי שלום
|
|
מטלה
לפרק 6:
מטלה 1:
1.
פיניתי זמן של 5
דקות. בפרק זמן זה צצלו לי הרבה מחשבות. הספקתי לרשום בקצרה שלוש מחשבות.
2.
המחשבות הופיעו בעיקר במילים ומעט מאוד בתמונות.
3.
בוודאי שהיו מחשבות
על מחשבות. אשתי יצאה לחצי שעה ועברו כבר שעתיים. המחשבות היו: אשתי מאחרת. יצאה לקניות
בסמוך לבית, לא ברור למה היא מאחרת. היא לא בסדר, קבענו שנצא מוקדם, כנראה פגשה
חברה ושכחה ממני, אני לא שווה בעיניה. אני כועס מאוד עליה וכד'.
4. "אני לא חושב על שום
דבר" זו מחשבה רגילה למוח ופועלת כמו כל מחשבה אחרת.
מטלה 2:
1. המוח המדבר הלך איתי לאורך כל הדרך בעיקר כאשר נשמעו דברי ביקורת
קשים. מה היא רוצה ממני. המילים שלה משגעות אותי. כולי רתחתי.
2. התרגזתי וכעסתי מאוד. בסופו של דבר ביקשתי שתפסיק.
3. הדיבור של האישה (השותף) הרגיז אותי. לא עלה בדעתי שיהיו לה כל כך
דברי ביקורת עליי. ביקשתי בסופו של דבר שתפסיק לדבר.
4. למדתי שלמרות שמדובר בתרגיל, ואני זה שביקשתי מאשתי ללחוש דברי ביקורת
באוזניי, דבריי התקבלו במוחי כאמתיים. נתתי למחשבות להיות עובדות ולא הבנתי מהיכן
צצו כל דברי התוכחה האלה. למדתי שהמחשבות מתגלגלות במוחי ולא תמיד יש לי שליטה
עליהן אלא רק לאחר שאני נעשה מודע אליהן. לא הייתי קשוב מספיק למחשבות , שפטתי את
אשתי שלא בצדק ומאוד. תפסתי את מחשבותיי בזמן ולא נתתי להן להתגלגל יותר. זה
מסוכן. התחרטתי על מחשבות אלו.
|
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. אני רוצה להתייחס למטלה 2, לדבור הביקורתי, בהיבט של מיינדפולנס: בגישה זו אנו לומדים : " לא
להיאחז בתוכן של המחשבה. לדעת שהיא שמה ולתת לה לעבור הלאה". כלומר, אנו לא
מתעמקים בתוכן של הביקורת המופנית כלפינו או אל מול מחשבות ביקורתיות שאנו
מייצרים. אנו נותנים למחשבות אלה לעבור הלאה , כמו עננים בשמים, כמו נחל הזורם
הלאה. חשוב מאד לתרגל זאת. זו מיומנות חשובה מאד. כמובן, שכאשר אנו מייצרים
מחשבות שטובות עבורנו, נרצה מאד לשים לב אליהן/ להיאחז בהן.בנוסף, מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים.
התרגולים טובים וכך גם ההסברים – יפה מאד! |
|
|
רוית לוי
|
|
מטלה 1
1.
האם
הספקת לרשום את כל המחשבות? כמה מחשבות הצלחתך לרשום?
ממש לא הספקתי , הרגשתי שהמעבר של מחשבה למילים וניסוח הפריע לי
וקצב הכתיבה לא מהיר מספיק כדי לכתוב את שטף המחשבה.
הצלחתי לכתוב 5 מחשבות.
2.
האם
המחשבות הופיעו במילים? בתמונות? אולי גם תמונות וגם מילים?
המחשבות הופיעו באופנים שונים תמונות ומילים לא מנוסחות, משהו בשטף
שלהם נרגיש לי איזה בליל של תונה ,מילים, הגיגי, או מילים שאינן מילים, קשה לי קצת
להסביר , תחושה של משהו שעבר לי בראש אבל הוא לא בא לידי ביטוי ממש במילים.
3.
בעת
כתיבת המחשבות בשאלה 1, האם קרה שמחשבות אחרות, מחשבות על המחשבות שחשבת,
"קפצו לראשך"? הבא דוגמאות.
אם אני מצליחה להבין את המונח " מחשבות על המחשבות" אני
מרגישה שהיו לי כאלו. לדוגמא בתחילת התרגיל חשבתי: "אני צריכה לכתוב לתרגיל
של הקורס מה אני חושבת" , מחשבה אח"כ עלתה, "מענין מה אני חושבת,
האם יש משהו מסוים שמצפים ממני בקורס לחשוב, קורס- האם יש מטלות בקורסים נוספים
שאני צריכה לעשות, האמת מטלה קצת מוזרה לכתוב מה חושבים, אז מענין מה המחשבות
שיבואו לי עכשיו" וככה רצף של מחשבות מוזרות שהיו בעיקר בהתחלה ניסיתי לחשוב
האם אני שולטת בחשיבה, ומענין מה גורם לי לחשוב דברים וכו'..
4.
האם
כאשר עצרת לרגע ועלתה המחשבה "אני לא חושב על שום דבר", הבנת שגם זו
מחשבה?
האמת שלא הגעתי לרגע שלא חשבתי בו כלום, היו לי כמה מחשבות בו
זמנית שפתאם אמרתי לעצמי, "קודם אחשוב על הנושא הזה ואח"כ על הנושא
השניה" שמתי לב שאני מנהלת את סדר המחשבות. זה היה קצת מצחיק ומוזר.
מטלה 2:
תרגיל: "קח את המוח ( mind ) שלך לטיול"
לאחר התרגיל, ענה על השאלות הבאות:
1.
האם
שמת לב ל"מוח המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים?
בהתחלה שמתי לב וזה בעיקר עורר בי שאלות , לאן אני הולכת? מה יש
שם? כשהשאלות הפכו לאמירות ביקורתיות ניסיתי להתעלם מהן. וזה גרם לי לחשוב לשברירי
שניה מה אני עושה לא כמו שצריך איזה מוזר. (הקטע המוזר בעיני שידעתי שזה תרגיל וזה
עדין הפריע לי).
2.
כיצד
הרגשת כאשר השותף לחש הערות באזנך?
זה הציק לי והפריע לי לעשות את מה שרציתי, בחלק מהדברים שנאמרו
הרגשתי שזה מאט אותי ולא מאפשר לי להתקדם.
3.
האם
הרגיז אותך כל הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את כל הביקורת הזו? האם
רצית שישתוק כבר?
לא הבהילה אותי הביקורת אבל זה בחלט הציק והרגיש מיותר, זה הפריע
לי כפי שכתבתי להתנהל באופן חופשי , וללכת לאן שרציתי, הרגשתי שזה כאילו רודף אחרי
ולא מאפשר לי חופשיות.
4.
מה
למדת מתרגיל זה?
דבר ראשון תרגיל מדהים שממש עורר אותי לחשוה על המחשבות שלנו ועל
הביקורתיות הפנימית שלנו . ניסיתי לחשוב על עצמי מה הדבר הנכון האם הקולות
הפנימיים הללו הם אלו שגורים לי להקדם בחיים כי אני רואה בהם ערך , או שאולי הם
דוקא אלו שתוקעים אותי בחיים ובכלל האם ניתן לאזן בינהם באופן שכל אחד מהרצונות
(מצד אחד הקולות הפניימים ומצד שני הרצון לחופשיות)יצליחו להיות באיזון שמאפשר לכל
אחד מהם להביא אותי להיות אדם טוב יותר עבור עצמי.
בנוסף כל נושא הביקורתיות הפנימית מאד צרם לי ובלט מאד דרך התרגיל
העובדה שאני בעצמי יכולה לחסום אותי ע"י מחשבות לא טובות והאשמות עצמיות.
לוקחת הרבה מהתרגיל.
|
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. תהליך ההכרה וההתיידדות עם
תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי
המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד. הערה קטנה נוספת: חשוב לזכור כי בגישת מיינדפולנס אנו לא בורחים או
מסיחים את הדעת מהמחשבות. הכוונה היא להתבונן במחשבות גם אם הן לא נעימות לנו
וללמוד לא להיאחז בתוכן שהן 'מספרות' לנו, ולא להדוף אותן - אלא לראותן ולתת להן לעבור
הלאה כשהן לא מיטיבות אתנו. כאשר אנו מתנגדים למחשבות או בורחים (נמנעים) מהן, אנו
מגבירים בכך את מנגנון הסבל.
נכון מאד - מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים. התרגול מצוין!
|
|
|
רחל טבצ'ניק
|
|
מטלה 1 תרגיל "רשימת מחשבות ברגע נתון" פנה לך זמן ושב בנוחיות במקום שקט. הפנה את תשומת לבך למחשבות. נסה לרשום את המחשבות העוברות במוחך ברגע זה. קח מספר דקות ורשום כמה שיותר מחשבות בזמן התהוותן. 1. האם הספקת לרשום את כל המחשבות? כמה מחשבות הצלחתך לרשום? לא, רשמתי 25 מחשבות ואני מרגישה מוצפת בהרבה מובנים 2. האם המחשבות הופיעו במילים? בתמונות? אולי גם תמונות וגם מילים? חלקם הופיעו בתמונות כל המחשבות על המשפחה והילדות, חלקם הופיעו במילים כל מה שקשור לעבודה וארגון 3. בעת כתיבת המחשבות בשאלה 1, האם קרה שמחשבות אחרות, מחשבות על המחשבות שחשבת, "קפצו לראשך"? הבא דוגמאות. כן לדוגמא האם אני נורמלי שכל הזמן אני חושבת על משימות? מעין רשימת מטלות, ולמה אני לא חושבת על הבנות שלי כמכלול אלא מחשבות טכניות. 4. האם כאשר עצרת לרגע ועלתה המחשבה "אני לא חושב על שום דבר", הבנת שגם זו מחשבה? לא חוויתי חוסר מחשבות
מטלה 2:
תרגיל: "קח את המוח ( mind ) שלך לטיול" בחר שותף שיעזור לכם בתרגיל זה. הסתובב בביתך כאשר השותף הולך לידך. בקש ממנו ללחוש באזנך משפטים של שיפוט, ביקורת, חוסר שביעות רצון, שאלות חוזרות על עצמן וכד'. למשל: "לאן אתה הולך? מה יש לך לחפש שם? שוב אתה מבצע את התרגיל לא כפי שצריך? שוב לא הבנת את התרגיל הפשוט הזה? למה אתה הולך לחדר הזה?..." לאחר חמש דקות החליפו את התפקידים וכעת אתה תלחש באזנו של השותף כל מיני הערות ושיפוטים. לאחר התרגיל, ענה על השאלות הבאות: 1. האם שמת לב ל"מוח המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים? ברגע של שיפוט המוח המדבר נתן לי תחושה כבדה של אכזבה, אולי זה נכון? אלי אני צריכה לשנות? ואז כבר לא יכולתי להתרכז בתירגול. 2. כיצד הרגשת כאשר השותף לחש הערות באזנך? זה העלה לי מחשבות לאו דוקא חיוביות 3. האם הרגיז אותך כל הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את כל הביקורת הזו? האם רצית שישתוק כבר? הדיבור הציק, בלבל, העלה מחשבות שליליות, התחושה היתה הלואי שהיא לא היתה כרגע, גם בשיחה עם הבת הגדולה שלי שהיא היתה הפרטנר שלי לתירגול היא אמרה במפורש הלואי שלא היית לידי, זה היה יותר נעים ויותר משמעותי. 4. מה למדת מתרגיל זה? למדתי מצד אחד לא להקשיב להערות קולות ומחשבות מטרידות, להתעלם, לתרגל התבוננות פנימה מתוך שליטה, ומצד שני למדתי על עצמי שלא תמיד כדאי להעיר, להגיב, לתת לילדות שלי יותר מרחב, |
רחל, אני מבינה שעדין לא סיימת לעבוד על התשובה למטלה 6, נכון? ראיתי כי לא ענית על כל השאלות. כאשר תסיימי, אנא, לחצי על כפתור "הגשת המטלה" כדי להשלים את משלוח התשובה. בהצלחה! המשוב למטלות: אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם עז של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. ראית זאת בתרגיל ספירת מחשבות. מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים.. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים. מחשבה היא רק מחשבה - ולא יותר! חשוב לזכור כי בגישת מיינדפולנס אנו לא בורחים או
מסיחים את הדעת מהמחשבות. הכוונה היא להתבונן במחשבות גם אם הן לא נעימות לנו
וללמוד לא להיאחז בתוכן שהן 'מספרות' לנו, ולא להדוף אותן - אלא לראותן ולתת להן לעבור
הלאה כשהן לא מיטיבות אתנו. כאשר אנו מתנגדים למחשבות או בורחים (נמנעים) מהן, אנו
מגבירים בכך את מנגנון הסבל.
התרגולים טובים וכך גם ההסברים – יפה מאד!
|
|
|
רחלי נחום
|
|
מטלה 1
תרגיל "רשימת
מחשבות ברגע נתון"
פנה לך זמן ושב בנוחיות
במקום שקט. הפנה את תשומת לבך למחשבות. נסה לרשום את המחשבות העוברות במוחך ברגע
זה. קח מספר דקות ורשום כמה שיותר מחשבות בזמן התהוותן.
1. האם הספקת לרשום את
כל המחשבות? כמה מחשבות הצלחתך לרשום?
רשמתי את כול המחשבות שעלו לי, היו אלו 4 מחשבות
2. האם המחשבות הופיעו
במילים? בתמונות? אולי גם תמונות וגם מילים?
מחשבה אחת הייתה ממש בתמונה ברורה, כולל ההתפתחות שלה, הקולות, ההרגשה ומה יהיה
בה. הרגשתי שאני ממש
בתוך המחשבה והיא מתרחשת במציאות.
שאר המחשבות היו במילים, במשפטים.
3. בעת כתיבת המחשבות
בשאלה 1, האם קרה שמחשבות אחרות, מחשבות על המחשבות שחשבת, "קפצו
לראשך"? הבא דוגמאות.
תוך כדי התרגיל היו לי שתי מחשבות שהעסיקו אותי בו זמנית וקפצתי במחשבה מאחת
לשנייה.
הראשונה היא ציון במבחן של הקורס אימון. את המבחן עשיתי אתמול וחיכיתי כל היום
לציון המיוחל (שדרך אגב הגיע בסוף ואני מאוד מרוצהJ )
השניה היא מחשבה על הבת הקטנה שלי , שהיא בת 9.5 , ובאותו הרגע הלכה לחברה שלה לבד
ברגל וחשבתי על זה שהיא צמאה לכך שאאפשר לה עצמאות ואתן לה לעשות דברים לגמרי
בעצמה ואילו לי מאוד קשה לשחרר את ה"תינוקת" שלי.
4. האם כאשר עצרת לרגע
ועלתה המחשבה "אני לא חושב על שום דבר", הבנת שגם זו מחשבה?
לא נתקלתי בסיטואציה הזאת.
מטלה 2:
תרגיל: "קח את
המוח ( mind ) שלך לטיול"
בחר שותף שיעזור לכם
בתרגיל זה.
הסתובב בביתך כאשר
השותף הולך לידך. בקש ממנו ללחוש באזנך משפטים של שיפוט, ביקורת, חוסר שביעות
רצון, שאלות חוזרות על עצמן וכד'. למשל: "לאן אתה הולך? מה יש לך לחפש שם?
שוב אתה מבצע את התרגיל לא כפי שצריך? שוב לא הבנת את התרגיל הפשוט הזה? למה אתה
הולך לחדר הזה?..." לאחר חמש דקות החליפו את התפקידים
וכעת אתה תלחש באזנו של השותף כל מיני הערות ושיפוטים.
לאחר התרגיל, ענה על
השאלות הבאות:
1. האם שמת לב
ל"מוח המדבר" שהלך לצדך? באילו רגעים?
שמתי לב "למוח המדבר" ללא הפסקה. זה הציק מאוד. גם כשניסיתי להתעלם ולא
לשמוע לא הצלחתי להימנע מזה.
זה ממש הרגיז אותי ויצר אצלי כעס. הלכתי ללא חשק. אם היה רגע שקט זה נתן לי רגיעה
ואז המשפט הבא החזיר אצלי את התחושות הלא נעימות מיד , כמו מאפס למאה ברגע.
2. כיצד הרגשת כאשר
השותף לחש הערות באזנך?
הרגשתי כעס, חוסר שביעות רצון, חוסר חשק, הרגשה לא נעימה.
3. האם הרגיז אותך כל
הדיבור המתמיד הזה? האם היה מבהיל לשמוע את כל הביקורת הזו? האם רצית שישתוק כבר?
הדיבור הזה מאוד הרגיז, מעבר לזה שזה נתן תחושה לא נעימה, לא הצחתי להתרכז בצורה
שקטה ונעימה בסיבוב שעשיתי בבית. היו פעמים שאפילו ניסיתי להתחמק ממנו ולהתרחק
למקום אחר.
4. מה למדת מתרגיל זה?
הפרעות חיצוניות שהן אינן נעימות משפיעות על ההתנהגות שלנו ולא תמיד ניתן להתעלם
מהן, להזיז אותן מקו המחשבה ולהמשיך את הדרך שבחרנו. אין ספק שלא הצלחתי לנטרל את
זה ולהתמקד במשימה שלי. צריך לאמן את נושא המיקוד, להתעלם מרעשי רקע עמ"נ
להמשיך בדרך שלי.
|
אכן, בראשנו
שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים שאנו
מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת.
תהליך ההכרה וההתיידדות עם
תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי
המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד.
נכון מאד - מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים. את צודקת, יש חשיבות רבה ללמוד (לתרגל) ל"הניח" לקולות החיצוניים, לא לתת להם להשפיע על מצב הרוח שלנו, פשוט לשים לב אליהם ולתת להם לעבור בלא להיאחז בתוכן שלהם.
התרגולים טובים וכך גם ההסברים – יפה מאד!
|
|
|
שרית סילברמן
|
|
מטלה 1 אני מאוד מוטרדת בימים האחרונים. היו
לי הרבה מאוד מחשבות, הספקתי לרשום 19 מחשבות, כולם סביב העומס והלחץ שאני חווה
בתקופה האחרונה. המחשבות הופיעו במשפטים, ולא בתמונות. היו מחשבות על מחשבות –
כלומר ברגע שעלו כל מיני מחשבות מטרידות ומלחיצות פתאום חשבתי לעצמי שאני מאוד
עייפה, פיזית ונפשית, שאני מותשת, לא רגועה. כמעט כל הזמן הייתי במחשבות, שהופיעו
ללא הרף. מעט מאוד מהזמן לא חשבתי על דבר, אולי לרגע או שניים, ואז ניסיתי להתרכז בקווים
שעל הדף ולהתמקד קצת ב'כאן ועכשיו', סוג של מדיטציה, כדי להרגיע את עצמי מהמחשבות
ומעוצמתן. היה לי מאוד לא נעים עם כל המחשבות המטרידות. בסיום התרגיל קראתי שוב את המחשבות שעלו בי. קריאת המחשבות עזרה לי קצת להירגע ולווסת. שמתי לב שבהתחלה המחשבות היו על הדברים
שמעמיסים עלי, לאחר מכן המחשבות היו על התחושות שלי בעקבות העומס ולבסוף המחשבות
היו על הדברים שאני צריכה עוד לעשות וגם דברים שיכולים להקל על העומס. מטלה 2
שמתי לב ל"מוח
המדבר" כל הזמן. מאחר והוא הלך אחרי לכל מקום והייתי ממש במודעות לנוכחותו
לידי, הייתי במודעות אליו כל הזמן. תשומת הלב אליו התגברה בכל פעם שהוא לחש לי
דברים. בכל פעם שנאמרה הערה זה גרם להרגשה לא נעימה, תחושה שמישהו מחפש אותי. זה
היה מציק מאוד. לא נעים לשמוע כל הזמן הערות כאלו מחלישות. הערות ש"מחפשות,
אותך, ומשדרות באופן תדיר שלא מרוצים ממך, ולא מרוצים ממה שאתה עושה, ושאתה כל
הזמן בוחר "לא טוב". באיזה שהוא שלב, זה די נמאס וניסיתי ללכת יותר מהר
כדי לא לשמוע יותר, כדי להרחיק אותו ממני.
למדתי מהתרגיל שהמחשבות
שלי השליליות, שקיימות בתוכי לפעמים, מחלישות אותי מאוד. אני צריכה להתבונן עליהן,
אבל להקפיד לא לשקוע בהן. לדאוג לנסות להחליף אותן במחשבות אחרות, שפחות יחלישו
אותי. לדוגמא – במקום לומר אני מאוד עמוסה, לומר אני בעשייה מאוד גדולה. למדתי
שביקורתיות מוגזמת אינה מסייעת ואינה מקדמת, ושעליי להיות גם בחמלה עצמית, לפעמים
להוריד הילוך ולאפשר לעצמי לנוח, לשהות, להתבונן. למדתי להסתכל קצת יותר רחב
ולהיות מרוצה ממה שיש לי, ממה שהשגתי עד כה, ולא להיות בלחץ ממה שעדיין לא ברור
לי, מהעתיד שאולי עדיין לא בהיר. להתבונן על זה, אבל פחות לדאוג מזה, לנסות
להתבונן במחשבה של "מה יהיה?" בלי שיפוטיות ועד כמה
שאפשר ללא רגשות. לעשות ניתוק בין המחשבה לבין הרגש, אולי לחפש רגש אחר נעים יותר
שיכול להתלוות למחשבה כמו סקרנות/ התחדשות/ התרגשות.. אני צריכה ללמוד להשתיק את
המחשבות המאיימות, הן לא מסייעות לי. להתבונן בהן, ברגש שעולה בי, ולנסות לנטרל את
הרגש השלילי או להחליפו ברגש אחר.
|
אכן,
בראשנו שוכן מספר סיפורים. גישת הקשיבות מדגישה שעלינו להבין את כוחם של הסיפורים
שאנו מספרים לעצמנו וללמוד להבחין בינם לבין ההתנסויות האמיתיות שלנו. בעת תרגול
הקשיבות, או בעת מתן תשומת לב למחשבות, אנו מופתעים בכל פעם מחדש כאשר אנו מגלים
את "מפל המים" – זרם עז של מחשבות, זיכרונות, תכניות או כל מחשבה אחרת. תיארת את עומס המחשבות המציפות אותך ימים אלה, מחשבות שליליות מחלישות. חשוב לזכור כי בגישת מיינדפולנס אנו לא בורחים או
מסיחים את הדעת מהמחשבות. הכוונה היא להתבונן במחשבות גם אם הן לא נעימות לנו
וללמוד לא להיאחז בתוכן שהן 'מספרות' לנו ולא להדוף אותן - אלא לראותן ולתת להן לעבור הלאה כשהן לא
מיטיבות אתנו. כאשר אנו מתנגדים למחשבות או בורחים (נמנעים) מהן, אנו מגבירים בכך את
מנגנון הסבל. מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים.
התרגולים טובים מאד וכך גם ההסברים – יפה מאד! שרית, תשובתך הגיעה כטיוטה. אנא, השלימי את הגשת המטלה ע"י לחיצה על "כפתור הגשה". תודה!
|
|
|
תקוה אדמסו
|
|
קשה מאוד לרשום את המחשבות, מחשבה התחלפה במחשבה, מחשבה נכנסה בעקבות המחשבה אני לא יכולה לומר שאני חושבת עכשיו על פרח אדום ולהחזיק רק את המחשבה הזו, נכנסו מחשבות רבות. כן המחשבות הופיעו במילים,צלילים,תמונות, שמעתי שיר ונדדתי למילים,למשמעות ובו רגע הופיע מחשבה שנורא מתחשק לי לפגוש את הדמויות שבשיר. כן מחשבה מתפרצת למחשבה וכן מחשבה מתחלפת בעקבות מחשבה ואין לזה ממש שליטה כל שניה ושניה. דוגמא שאני חובה אותה יש תפילה שנקראת תפלית שמונה עשרה התפילה היא בעמידה ובשקט מוחלט אני עם עצמי והבורא ולא פעם קורה שאני מסיימת את את התפילה ולא זוכרת מה קראתי כי המחשבות נדדו והתחלפו זו אחר זו. אין אפרות כזו שאני לא חושבת על שום דבר, כן גם כשאגיד שאני לא חושבת זו מחשבה. "מח מדבר" אני מסתובבת ברחבת הבית ויש לי מחשבות משלי פתאום יש קולות עם מילים מרגיזות,הולך אחרי לכל מקום, הרגשתי שהראש שלי מתפוצץ מרוב עומס והמילים הם מאוד שליליים ושיפוטיים ואני עם אינטלגנציה רגשית נמוכה מילים מעין אלה מפילים אותי לרצפה וזה הרגיש לי נצח, וכן בשלב מסויים אמרתי סטוף. מה למדתי? שאני פחות אוהבת לשמוע את המילים האלה,יש עומס של מחשבות, ומחשבות הן אינם מצב קבוע הן מתחלפות ומהמקום הזה אפשר ל"העיף" את המחשבה השלילית ולהחליף אותה במחשבה חיובית, ראיה חיובית.אם אני אהבין שזו רק מחשבה והכל בסדר אז דיינו. |
יפה תקוה!
תהליך ההכרה וההתיידדות עם
תהליך "יצירת" המחשבות במוחנו, מביא אותנו ליכולת לפתח מודעות אליהן. ההבחנה וזיהוי
המחשבות כמו גם ההתבוננות בהן היא מיומנות חשובה מאוד.
מתרגיל
"קח את המוח שלך לטיול" אנו יכולים
ללמוד כי בעצם אנחנו אלה שכל הזמן מדברים
לעצמנו, כל הזמן שופטים או כועסים על עצמנו וגם על אחרים. אנחנו מעין
"רדיו" של עצמנו, בו כל הזמן מושמע דיבור אין סופי שחלקו הגדול הוא
שיפוטים, פחדים, כעסים ומיגננות. אם נבדוק היטב, רוב השיפוטים אינם מוצדקים ואינם
נכונים.
|
|
|
